<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקפ"ח</h1>
<h2>דף סט.</h2>
שאלת גוי שהיה מוליך חביות של יין חתומות חותם בתוך חותם והיה ביניהם כלי אחד של עץ והיה פיו סתום מהודק ומזופפת, והיה הגוי והישראל בעל היין הולך עמו ואמר לגוי אכנס לעיר עד שאראה מה יהיה ממני לך אתה לבדך והיין חתום הוא כראוי והכניסהו בבית פלוני ואם אתחזק למחר [ו]הלך היהודי ומצא הנודות עם כלי העץ כמו שהניחם מה יהיה מן הכלי ההוא שלא היה חתום חותם בתוך חותם, מי נאמר שהגוי מתיירא שמא יבא הישראל אחריו כיון דאמר לך עד שאראה מה יהיה ממני או לא נאמר כיון שהדרך ישרה הגוי מתפחד שמא יראהו הישראל מרחוק. תשובה כל שאין בו חותם [בתוך חותם] והודיעו שהוא מפליג הרי זה אסור ואין חילוק בין שהדרך ישרה, דתנן המניח נכרי בחנותו אף על פי שיוצא ונכנס מותר ואם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ויגוב (ו)הניחו בקרון או בספינה והלך לו קפנדריא ונכנס למדינה ורחץ מותר (וזה) [ואם] הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסתום ויגוב, ואמרי עלה בגמרא צריכא דאי תנא נכרי בחנותו בחצר דילמא אתי וחזי ליה אבל בקרון ובספינה [אימא] איפליג ליה [ועביד] מאי דבעי ואי תנא קרון או ספינה דסבר דילמא אתי באורחא אחריתי וחזי ליה אבל נכרי בחנותו אחיד ליה לבבא ועבד כל דבעי אלא צריכא, אלמא בין הכי ובין הכי כל היכא דהודיעו שהוא מפליג אסור ואם לא הודיעו מותר.
